Çevre sorunu yerel olduğu kadar, küreseldir. Ekolojik-çevre sorunlarının insan faktörü ile direkt ilişkilendirebiliriz. İnsanın doğa ile kurduğu ilişki anlaşılır ve kabul edilebilir olmaktan çıktı. Pratik eylem ve faaliyetlerinin özünde doğa ile baş etme gayesi olan insan çevresine zarar vermeden yaşayamamaktadır.
Çevre problemleri, insan- ve insanlığın geleceğine ilişkin iyimser tahminde bulunmamızı engellemektedir. Çevresel problem ve tüm etkilerinin soyut bir bilgi oluşturmadığını, ancak bu problemlerin çözümü ise yeni bir diyalog ve çevre bilincinin kriterlerini belirlerken, insan ve doğa ilişkisinin yeni konseptini oluşturmak temelinde, insanın ekosistemine olan yeni bir bakışın, toplumsal ve politik toplumun sivil unsurları ile kapitalist sömürünün ağını değiştirecek üretim güçlerinin siyasi alandaki yerini değiştirecek yeni bir anlayış ve tutumdan geçmektedir.
Çözümsel yaklaşımlarda iki ana unsur görülmektedir: Marksist sosyalist gruplar ile sola yakın ancak sosyal ve toplumsal hareketi tetikleyen doğa severler ve doğa felsefecileri öne çıkmaktadır.
Bilinmelidir ki sosyalist dünya ile kapitalist dünyanın çevre ile ilgili büyük çelişkiler içeren bir cephesel veya ideolojik bir çatışma alanında olmadılar. Savaş ve silahlanma yarışının ideolojik çatışma alanı, iki bloktan birinin yenilmesine sebep olmuştur.
Ekolojik alanın en temel problemi sistem ile çevre arasındaki diferensi /farkı bir bütün olarak algılamamaktan kaynaklanıyor. Buna ilişkin olan sistemin neden olduğu doğa ve çevre krizinde etik bir söylemin geliştirilmesi bir gereklilik olduğu halde, kitlelerin vicdani ve doğaya olan sevgilerini siyasi arenaya taşıyamamaktan ötürü, örgütsel ve davranışsal tutumun sürekliliği yetersiz kalmaktadır.
Halk kitlelerinin köy yeri ve alanlarını korumakta kararlı olduklarını, örgütsel zeminde güç kazanan ve toplumsal bilinç içinde, taşınması gereken etik ve sosyal- politik bir güç inşaasına ihtiyaç duyduklarını tarihsel bir önemi vardır. İnsanın ekolojik olarak varlığını, doğanın işlevselliğine borçludur. Doğanın işlevini mahvedecek her hareket, doğa ve canlı tür arasında olan işlevsel yaşam kaynaklarına ağır darbe ve travmalara sebep oluşturur.
İnsan ve çevre ilişkisi en hassas ve esaslı bir konudur. Toplumsal sistemler ve sınırlar üretim ve geri dönüşümlü üretim esasında süreklilik arz eden bir çevre ve bu çevrenin toplumsal içeriğini belirleyen bir yapılanması söz konusudur. Kapitalist üretimin kar amaçlı olduğunu ve artı değerin sermayeyi oluşturduğunu vurgularsak, çevre meselesinin, bu toplumsal yapıda ivedilik kazanması gerektiğinin bilincini yaratmalıyız.
Modernitenin yol açtığı yüksek üretim potansiyelinin yanında yüksek değerde olan teknolojik yenilenme ve üstünlük bir çıkmaz sokağa girdiğimizi göstermektedir. İnsani – doğa krizi ve buna eşlik eden iklim krizi ile insanlığı ve canlı hayatı epeyce tehdit eder noktaya gelmiştir.
Küresel ısınma ve büyük doğa afetlerinin yanında büyük ekonomik buhranlar dijtal diktanın sarsılacağını da göstermektedir.
İnsan toplumunun evrimsel özelliğini biyolojik evrimin teorik yaklaşımları ile bir bütün olarak ele almamız gerekmektedir. Bu bağlamda öne çıkan genel kanı şudur: Evrim teorisini ekolojik mekanizmanın dışında düşünemeyiz, çünkü ekolojiyi oluşturan her canlı tür ve canlı olmanın gereği olan, her doğasal özellik, değişim ve dönüşüm içinde bir zorunluluk içinde birbirine bağlı olan zincir halkaları gibi uzanan bir yaşamın ekolojik tarihini ve öyküsünü oluşturur. Soyu tükenen her canlı, ekolojik zincirin bozulduğuna işaret eder. O halde teknolojik sistem ekosistemin bir elementi olarak, bir değiş tokuşun işlevsel çevrenin gelişiminin dikkate alan sistemdir.
Ekolojik antropoloji de insanın ekosistemle olan ilişkisini değil, daha çok insanın kültürel çeşitliliği ile en belirgin kültürel tip ve özelliğinin tabii çevre ile olan ilişkisini öne çıkarmaktadır. Gerçekçi ve somut analiz için kültür ve çevre ilişkisinin öne çıkarılması bu açıdan zaruridir. Çünkü, insanın tabiata olan entegrasyonu sadece, doğadan yararlanmanın metodlarını değil, aynı zamanda TEKNİK, ÇEVRE ve KAYNAKLAR ın öne çıktığı üçgensel bir bağlantı ile bir korelasyonun uzantısıdır. Bu uzam ve uzantı içinde var olan bir yaşam alanı söz konusudur. Ancak genetik program ile değiştirilen kaynakların kullanımı ve düzenlenmesi sonucu bir çok canlının yaşam alanını sadece tehdit etmekle kalmaz, aynı zamanda ekolojik sınırlandırmada oluşacak sorunlara yenileri eklenir.
Üretilen mal ve değerin yanında beslenme ve gıda zinciri arasındaki bağın aşırı dengesizliği, toplum ve doğa ilişkisini alt üst ettiği gibi büyük sanayii ile emek gücü arasında ortaya çıkan değiş tokuşun azami ve önlenemez oluşundan, Marks şöyle der: “….kapital ve onun tüm uzantıları doğasal olan her öznellik içinde oluşan olgulara karşı giriştiği yıkım ve bir yıkıcı güç olarak insan ve çevre ilişkisine olan en önemli felaket bu metabolik ilişkinin yıkımıdır. Bu yıkım sistematik olduğu kadar toplumsal üretimin insan gelişimine olan uygunluğunun maalesef tezahürüdür.”
Tarihsel olarak kapitalist toplum rasyonalitenin gelişimini sağlarken, o fundamental olarak irrasyonalist karakterinden bağımsız ele alınamaz.
Bu açıdan ekolojik mesele ve onun temel sorusu olan insan ve çevre ilişkisinin önem ve sorumluluğu bize insanın çevre ile ilişki kültürel olduğu kadar, kültürel bağımsızlığın özelliği olarak üreten ve tekrar geri dönüşümlü üretim sahasını oluşturan insan, kamusal ekonominin bir temel esasını oluşturur.
Ancak bazı romantik ekologlar sadece çöp ve ambalaj işleri ile teselli ve meşgul olurlarken, kapitalizm, tüm doğa ve ekolojik özellikleri oluşturan insan ve doğa kaynaklarını yok etmeye koyulmuştur. Küresel pazar yarışları, aşırı boyutlarla ürünlerin ve maddi ölçülerin yerle bir edilmesi ile devam ederken, ekolojiyi koruyan sözde yel/rüzgar dan elde edilen enerji birer suspayı olabilirler ancak. Yıkıcı kuvvet ve güçler kapitalist ekonomik sistemin aşırı üretiminden kaynaklı kapasitenin dışına çıkmış, irrasyonel sistemin doğa içerisindeki tanımı, doğanın ve canlı dünyasının metabolik sistemini yerle bir eden, evrimi ve evrimsel dönüşümü imkansız kılan bir çevre, insani kriz ve bunula bağlantılı olarak tabii-ekolojik bir kriz olarak tarihe geçecektir-dolaysıyla.